דרך הגב 

הגב שלנו - הפן המוסתר במפגש עם הזולת. זה הפחות חשוף לביקורת בתקשורת בין אישית וזה שמשמש מפלט לכל אותם דברים שברצוננו להדחיק ולהסתיר מפני ההצהרה שבמכס החברתי. מתוך שכך הופך הגב (שדרכו עוברת מערכת העצבים המרכזית ושיכול לשמש כמערכת חישה מדויקת ועדינה לגבי כל מה שחי בטריטוריה שלנו) למחסן אחורי וזנוח אשר לתוכו מושלכים ומודחקים פחדים, מתחים, טראומות מן העבר וחרדות מהווה. כל אותם דברים שקשים לנו לעיכול ואיננו מוכנים להודות בקיומם, מכיוון שאינם מתאימים לנו או נכון יותר יהיה לומר לתדמית החברתית שכה שקדנו על פיתוחה במשך השנים, סופם שיערמו ויתאספו מאחור עד אשר יסתמו את אותה תעלה עדינה (עמוד השדרה) המקשרת בין אגן החיים והראש.
כך בין התעלמות והדחקה ובין מאמץ והכחשה הולך ומצטבר בתכנו עולם דחוי, מתוסכל וזועם שיכול היה לשמש לנו חומר גלם נהדר להצמחת 'האני' החדש שלנו. עולם שלם של חומר גלם מודחק לאחור 'ונעלם' בתוכנו, עולם שאילו 'עבדנו' אתו בקשב ואינטימיות פנימית היה הופך לדלק, לחומר בערה מצוין המזין אותנו אל העתיד ולא לעבר מביש שאנו כה מתאמצים להסתירו.
ובפנים בחושך הנורא, בדחיסות הקשה ובלחץ הכבד אנו מתקבעים והגב נתפס לנו. אנו מדחיקים והגב בניסיונות נואשים מאותת לנו על קיומו בכאב ואנו מתקשים עוד יותר ונפרץ לו דיסק, נתפסים וחוליה ניתקת. אולם, דווקא ההתבוננות פנימה וההקשבה למה שחיי בנו הם אלו שעשויים לשחרר את העוצמה ששבויה בנו בפנים אל חיי היום יום, דווקא היכולת להודות ולקבל את מה שלא נראה מחמיא לאגו שלנו ירכך וימיס את התגבשויות העבר.
אלו הן מחסורם של ההזדהות ותחושת האשם שיאפשרו לנו להזדקף ולהשיל מעצמנו את מסכת התרבות ועולו של עולם אשר רובץ על כתפנו ושובר את גבנו. ואז אפשר שיתרחש מה שאמור היה להיות מלכתחילה, שהראש הוא זה שיחזיק את הגוף ולא ההפך. יחזיק אותו בעזרת חוט (שידרה) דק ועדין שדרכו יכולה לזרום אנרגית חיים. וזה נכון שבעזרת טיפול או שניים בהילינג אפשר להקל על כאבי גב קשים, אולם ע''י חיבוק אימהי ומתמשך שיקבל ויאהב את כל אותן 'מפלצות קטנות' בתוכנו אפשר שתשתחרר אנרגיה עצומה (קונדליני) מתחתית עמוד השדרה אל הראש, אנרגיה שתאפשר רמת תודעה והוויה כאלה שכאבים כלל אינם מתרחשים שם.

אם פננו אל העתיד הרי שהגב הוא כל שהיה. העבר שלנו נמצא שם על מנת לתמוך בנו בהווה והוא שם על מנת לתת לנו גב . . .חי ונושם בתוכנו ומחכה שנשתמש בו, שנוציאו מהדחיסות ההיסטורית הקשה אל האווריריות של המחר.
כל אשר הדחקנו לאחור והפכנו ישנים לגביו, לא מודעים ביחס לקיומו ממתין לנו בתת המודע על מנת שנגאל אותו אל העכשוו, אל המודע. ממתין לנו על מנת שנהיה.

הערנות לדעת מה חי בנו, הבגרות שלוקחת אחריות על מה שבתוכנו והאימהות שמחבקת את ילדיה, הגולים מאונס, הם אלו שעשויים לאפשר את ההמסה המבורכת אשר בתהליך אלכימי מופלא תשחרר אנרגיה עצומה מערמות האתמול אל הכאן ועכשיו שזורם אל המחר. כאן ועכשיו שיכול לאפשר לנו חיים עם עוצמה, חיים עם עמוד שידרה.


גופנו הוא הנבל של נשמתנו
ג'ובראן חליל ג'יובראן


יוסי אפללו